Kobi Magnezi

אני שמח לראות שיש התעניינות בפוסט הראשון שלי בסדרת התכנון הפיננסי באמצעות MS Money.
החלטתי לרכז בפוסט הזה התייחסות למספר שאלות שאלו מצדכם ובצדק לגבי איך אני רואה את אפשרות השימוש במוצר שמותאם יותר לשוק האמריקאי, בישראל.

אני מנהל ב- MS Money את כל המידע הפיננסי שלי:

• תיק ני”ע
• כרטיסי אשראי
• חשבון עו”ש – של אישתי ושלי
• חשבון מט”ח
• פקדונות וחסכונות

אני אגע בפוסט הזה בתהליך הייבוא של מידע מהבנק שלכם / חברת האשראי ולא משנה איזה העיקר שבאפשרותכם לייצא קובץ אקסל של רשימת התנועות.
בהנחה שהתקנתם את התוסף שעליו המלצתי בפוסט השני תוכלו להעביר את המידע בקלות מהאקסל לתוך MS Money. מה שחזק ב- Money הוא הלמידה – הכלי כל הזמן לומד את המידע שאתם מזרימים לתוכו. כך למשל אם בעבר קניתם ב”מגה” והחודש תספרו לו שקניתם שוב – הוא אוטמטית על סמך המידע מהעבר ידע לשייך את התשלום הזה לקטגוריה של מצרכים למשל ויאפשר לכם לראות בצורה מרוכזת כל חודש (או כל רבעון וכו’…) התפלגות הוצאות וכמובן תכנון הוצאות מול הכנסות.

אז טוב מראה עיניים ובדיוק יצא לנו תחילת חודש – זמן טוב ליישור קו של המידע שהוזן ל- Money במהלך החודש מול הרישומים שבחיוב האשראי ולוודא שאין טעויות (או יותר נכון לתת ל- Money לעשות זאת).

1. נתחיל בכניסה לאתר חברת האשראי ולייצוא המידע לאקסל

2. בתוך האקסל שנפתח לנו (ושמכיל את רשימת התנועות מהאתר) נגש לטאב של add-on ונפעיל את רכיב הייצוא ל- MS Money ונבחר ב- Save to QIF

3. בחלון שיפתח לנו נבחר את מיקום הקובץ לייצוא, נסמן את ה- Auto import שיגרום לכך שהקובץ יועבר אוטמטית ל- MS Money בסיום ההמרה ונבחר ב- Input Data את השורות והעמודות שנרצה לייבא.
עכשיו נספר לתהליך ההמרה מהם השדות אותם אנחנו מייבאים – חשוב לראות את השדות באקסל ולבחור את השדות לייצוא בסדר הנכון – אל דאגה זה מתבצע פעם אחת ונשמר בתוך הכלי.
לצורך הדוגמא – כדי לייבא את המידע מטבלת האקסל שייצא לנו אתר ישראכרט נבחר בשדות: תאריך חיוב (Date), בית העסק (Payee), נתעלם מסכום העסקה (Don’t Cate), סכום החיוב (Debit) ואת מספר השובר – אם מעניין אתכם נחבר לשדה הערות (Memo).
זהו, אחרי שסיימנו נוכל ללחוץ על כפתור Convert.

4. כיוון שסימנו את Auto import אוטומטית ייפתח MS Money וישאל אותנו לאיזה חשבון אנחנו רוצים לטעון את רשימת התנועות – נבחר בחשבון המציין את כרטיס האשראי הרלוונטי ו- Next.

5. בסיום המוצלח נוכל לראות שלחשבון המיועד יובאו מספר מסויים של שורות (בדוגמא 18)

6. עכשיו מתחיל תהליך ה- match בעצם תהליך שבו Money משווה את הרישום שלכם (החודשי השוטף – בהנחה ועשית זאת) מול השורות שהגיעו מהאתר ומציג לכם את הנתונים מכל מקור אחד מול השני כדי שתוכלו לאשר או לשנות.
בדוגמא אפשר לראות שהכנסתי במהלך החודש רכישה מסויימת בסכום מסויים וה- Money ידע לשייך את הרכישה אוטמטית לקטגוריה מסויימת ולשורה מסויימת (שמתאימה בסכום, בתאריך או בשם) מהמידע המיובא.

7. אפשר ורצוי לנהל פעולות מחזוריות ב- Money כמו: חשבונות קבועים (טלפון למשל), תשלומים, הפקדה קבוע לחסכון או כל פעולה מחזורית אחרת.
במקרה שאחת מהשורות מתאימות לפעולה מחזורית שהגדרתם, ה- Money מזהה ומציע לכם להתאים את השורה אוטומטית או מתוך רשימת בחירה.

התהליך מאוד פשוט – ומפורט ב-7 שלבים כדי לענות לכם על השאלות שעלו לגבי צורת הייבוא ולהסיר את הסקפטיות לגבי שימוש בישראל.
אותו תהליך מתאים לחשבונות עו”ש וגם לשאר הנושאים. בני”ע והשקעות בכלל זה דומה אבל קצת שונה – אני אפרט על זה בפוסט אחר אם זה יהיה מעניין.

אני מניח שחלק מכם יראו את התהליך בתור משהו מעיק – “למה אני צריך לעקוב אחרי כל הוצאה שלי” או משהו בסגנון – אז קודם כל זה בדיוק העניין של תכנון פיננסי נכון ושנית באמצעות Money תוכלו לעשות את זה הרבה יותר פשוט – ראיתם גם בישראל זה עובד וטוב.

שאלות, הערות יתקבלו בשמחה – מקווה שהצלחתם לענות על השאלות הקודמות – בהצלחה!

קובי מגנזי, Kobi Magnezi