נשמע כמו ההודעות הגדולות שמופיעות על קופסאות סיגריות, לא?
אכן – וזה לא בצחוק.
כמדי בוקר (טוב לא מדי אבל 98%) יחד עם הקפה אני עובר על העיתון היומי ברפרוף כמובן. כתבה בדה מארקר מהיום (17/1) תפסה את עיניי ולא נעים להגיד אבל גם שיעשעה אותי למרות שמדובר בנושא רציני.

“אזהרה: כתיבת בלוג מזיקה לבריאות”

אכן מלחיץ – בתור בלוגר שאכפת לו מהבריאות שלו הכותרת משכה אותי – מסתבר שבלוגרים כבדים ברחבי העולם נמצאים בלחץ מטורף תמידי וחלקם לקו בהתקפת לב. אנשים שכותבים בלוגים מוציאים את עצמם נסחפים בסחרור לתענוג הזה (וזה בהחלט סוג של – אני לא האמנתי עד שלא התחלתי) ואם הם עושים כסף מזה שזה עוד טרנד רציני אז זו גם יכולה להיות full time job עבורם.

“אתה חש בלחץ אדיר לכתוב הרבה” כותב מנכ”ל אחד, “חיים במתח בלתי מתקבל על הדעת” כותב הסמנכ”ל ואום מליק, בן 41 כותב על התקף הלב שקיבל בדצמבר האחרון…
כמו שנאמר – אכן תמונות קשות…

ובתור שותף לעבירה אני חש צורך להתייחס לנושא בכובד ראש – חברים תרגעו !!! הסחרור המטורף של שטך המידע לא יפסיק ורק “יחמיר” כנראה ולא שווה בשבילו כנראה להפסיק לחיות…

ולכן אקנח במספר תרגילי הרפייה שלא דורשים ידע מוקדם או אמצעים מיוחדים – מתוך דרך חיים

הכלי הבסיסי, הפשוט, הזמין ויעיל מאוד להורדת מתחים – זה הרפיה, פיזית ומנטלית.
מילת המפתח היא מערכת העצבים.
בזמני מתח, כשאנו חווים פחד, חרדה, דאגות, עוברת מערכת העצבים שלנו שינוי המשפיע ישירות על תהליכים שונים בגוף, בין היתר מתרחש כווץ יתר של השרירים. אחת הדרכים להורדת מתח נפשי היא לגרום לתהליך הזה להתרחש בכוון הפוך: להרפות את שרירי הגוף, ועל ידי כך להשפיע על מערכת העצבים.
לכך מיועדים תרגילי הרפיית הגוף.
להמחשה ניתן לעשות תרגיל קטן:
תעצמו עיניים, תכווצו שרירים ותקשו את הגוף ככל שניתן.
שימו לב, מה קרה לנשימה. תדמיינו שאתם חיים כך במשך שנים. שימו לב לרגשות שעולות.
תישארו במצב הזה עוד קצת, כדי לחוש, מה קורה כשחיים בקביעות עם מתח בגופנו.
עכשיו, עדיין עם עיניים עצומות, תשתחררו. שימו לב מה קורה לנשימה, מה השתנה בתחושה וברגש.
אפשר לפתוח עיניים.
טכניקת הרפיה היא מאד פשוטה ביסודה והתרגול אינו דורש הרבה זמן או מאמץ.
לאלה שלא התנסו בחייהם בשיטות כמו יוגה, טאי-צ’י, דמיון מודרך, היפנוזה עצמית, מדיטציה ועוד, ייקח יותר זמן עד שיצליחו להגיע לרמת השחרור הרצויה. מה שחשוב הוא – להתמיד.
למתחילים מומלץ לתרגל בכל יום 3 פעמים של 10 דקות לפחות, וכל המאריך – מרוויח (ותמיד עדיף להסתפק בפחות מאשר לוותר בכלל).
בהמשך ניתן להסתפק ב-10 – 15 דקות אחת ליום.
מומלץ להתחיל את היום בתרגיל הרפיה בתור פעולת מנע – כדי לשמור על רמת תפקוד טובה. כמובן, ניתן לחזור עליו לפני השינה או בכל זמן אחר – לפי הצורך.

כלי נוסף של השפעה על מערכת העצבים, שקשור לנושא ההרפיה, הוא דמיון מודרך ומדיטציה – העברת דימויים ומסרים חיוביים אל תת-המודע שלנו. כדי לפתוח את הערוץ הזה, נדרש המוח להיות במצב תפקוד מסוים, הדומה לזה שבמעבר בין ערות לשינה – המצב המדיטטיבי. תרגילי הרפיה פיזית מביאים אותנו למצב הזה.
כשמתרגילים אותם בקביעות ולאורך זמן – ניתן להגיע למצב זה תוך שניות ספורות.

נשימה
הבסיס להרפיה ולדמיון מודרך הוא נשימה.
לנשום – זה לחיות. כפי שאנו נושמים – כך אנו חיים.
האם אנחנו מעיזים לנשום באופן מלא – וגם לחיות כך, או שחוסמים את הנשימה – ויחד איתה את החיים בתוכנו? האם אנחנו מעיזים לנשום עמוק – וגם לחוות לעומק, או שהנשימה שלנו שטחית? האם אנו בחיפזון ובמתח מתמיד? המודעות לנשימה יכולה להיות מפתח לחיים מלאים יותר ומאוזנים יותר.

רק בריאות !…

קובי מגנזי, Kobi Magnezi

This entry was posted on January 17, 2008 at 08:50. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

Posted in Blog by admin View Comments