אני מודה לא קראתי  את הספר של מיכל דליות “אין ילדים רעים” אבל מדי פעם אשתי מדליפה לי כל מיני קטעים מעניינים מתוך הספר.

דווקא קטע אחד שרציתי לשתף (לא אוכל לסרוק את כל העמוד בגלל זכויות יוצרים – ובכלל קנו את הספר הוא מדריך הורים חשוב ומעניין) בכלל לא קשור ישירות לילדים והוא מדבר על הגעה בזמן או אי הגעה בזמן. אהבתי את הדרך שבה הנושא הוצג והחלטתי לצטט לכם מעט.

פרק 3, עמוד 47

הפרק מתחיל בסיפור על זוג שהתקשר לפני פגישה עם מיכל. מיכל הייתה בטוח בהתחלה שהם רוצים לבטל אך בסוף בעצם רצו להקדים. “אני מעריכה אנשים ששונאים לאחר” אומרת מיכל, “מאחורי הרצון הזה עומד ערך עמוק ומשמעותי של כיבוד הזולת” ואז מיכל מספרת על ידידה שלה שהציגה את העניין מכיוון רוחני-קוסמי: “אם אדם מבטיח כי יהיה בשעה מסויימת במקום מסוים, ומגיע הזמן המדויק והוא אינו נמצא במקום שהבטיח – נוצר באותו מקום חלל יקומי וקיומי” זאת אומרת היקום חיכה לאותו אדם שם אך הוא בושש מלהגיע. גם למי שלא מתחבר לקטע הקוסמי מספיק לחשבון על חלל הזמן שעומד בפני האדם השני הממתין לבואו של האדם המאחר.

מבלי להמעיט בכלל הספר, אני מצאתי בקטע הזה שיעור מעניין לחיים.

קובי מגנזי, Kobi Magnezi

The problem of Induction known to us from mathematics.
‌In simple words: "Suppose that – X is such, then it seems that base on this assumption, those y,z… are about to follow the same requirements …"

In philosophy, on the other hand we talk about the induction problem as a non logical problem, things that worked in the past does not necessarily mean that they will work in the future!
Unlike mathematics, one central element in the world in which we live is changing – the world changes all the time.
Therefore, the operation of generalization base on past experience in order to obtain insights about the future (as done in the mathematical induction problem) has a bug! It lacks the component of uncertainty.

As human beings, doing all we do is based on past experience which is the source of concrete knowledge in the world.
The Philosopher, Kant has divided the world into two kinds of knowledge:

A priori knowledge – knowledge that existed first before any experience in this world, for example, our perception of time, space (three-dimensional thinking approach), a syntax of the language, mathematics in its formal shape and the element of wisdom itself.

A post-priori knowledge – knowledge accumulated by experience with the processes of trial and error, for example: languages in the world (Hebrew, English, etc.). Decimal system based on formal mathematics and other…

What happens to us every day is the meeting between the a priori knowledge and the post priori knowledge. The internal conflicts we are experiencing, the way we think wearing the glasses with whom we came into the world with the built-in filters we adapt to ourselves, being used we look at reality, and what we accumulate during life.

The central element in the process of Coaching is consequential thinking.
The concept of consequential thinking is that everything we do includes an element of uncertainty, there is no assurance in any action that we do that it will finally leads us where we want to reach!

Therefore in a world, where the uncertainty elemtnt has major influence, the way to reduce the lack of certainty is to invest the efforts in the future and defininf the goals and the step-by-step path to reach them instead of defining knowledge accumulated from the past, and if I do this action, we will consistently increase the statistical likelihood of reaching the desired results and reduce the gap of lack of certain. This will result in great advance for us, more than analyse of the past in order to achieve conclusions about the future, a method that prevent us getting significant results and of course not serve us in achieving success.

Kobi Magnezi.

לפני כמה ימים, סיפר לי קרוב משפחה על ספר שהוא קורא, שנקרא “ההרצאה האחרונה” או באנגלית “The Last Lecture”.
ההרצאה האחרונה היא מושג שהוטבע על ידי אוניברסיטת Carnegie Mellon המאפשרת לבוגריה הבולטים בתעשייה להעביר הרצאת אורח באוניברסיטה בה הם מקבלים במה לספר על הדברים החשובים באמת במהלך הקריירה שלהם ובין לבין לתת למאזינים מספר טיפים מתיאוריית החיים שאותה רכשו במהלך השנים.

אחד מהמרצים היה Randy Pausch, פרופסור למדעי המחשב, בוגר האוניברסיטה.
רנדי, העביר את אותה הרצאה “מיוחדת” ב- 18/9/2007 כמו שאר הבוגרים של האוניברסיטה רק שבשונה מאחרים – מועד ההרצאה היה זמן קצר לפני שבישרו לו הרופאים על מחלת הסרטן והקציבו לו חודשים ספורים לחייו.

על בסיס הרקע הזה, החליט רנדי לשנות את תוכן ההרצאה ל- “Achieving your childhood dreams” בה הוא מקדיש כדקה לסיפור הרקע שלו בצורה מיוחדת וחיננית ומבקש מהקהל לא לרחם עליו. הוא מספר על התוכנית שהציב לעצמו במהלך החודשים האלו – לא התכנסות וחשיבה על המחלה אלא רנדי, אדם חזק נפשית ומעורר השראה מספר על תוכנית סדורה שאותה הוא מפרט בהרצאה איך הוא מתכנן לעזוב את העולם בצורה מסודרת, עם משפחתו, עם האחרים ואיך לדוגמא הוא מחליט לקנות למשפחתו בית חדש במקום אחר כזה שיתאים יותר טוב לצרכיהם לאחר עזיבתו.
בצורה ייחודית לו הוא מפתיע את אישתו במהלך ההרצאה בעוגת יום הולדת – תאריך שיצא זהה לתאריך ההרצאה.

ההרצאה מדהימה, מלאת השראה, מועברת בחינניות והומור – חובה לצפייה ומצורפת כאן מתוך YouTube:

רנדי נפטר ב- 25/7/2008 בגיל 47. את הרצאה ב- YouTube ראו כמעט 8 מיליון פעמים, והספר (שזכויות הפצתו נקנו על ידי דיסני העולמית) הפך לרב מכר בשנת 2008.

לפני מותו, הספיק להעביר נאום תקציר נוסף בכנס בוגרים של האוניברסיטה.

כותב הפוסט:
קובי מגנזי, Kobi Magnezi

בפילוסופיה לעומת זאת מדברים על בעיית האינדוקציה כעל בעיה עם היקש לוגי, זה שדברים עבדו בעבר לא אומר בהכרח שהם יעבדו בעתיד !
בשונה מהמתמטיקה, אחד האלמנטים המרכזיים בעולם שבו אנו חיים הוא השתנות – העולם משתנה כל הזמן.
ולכן בפעולת ההכללה מניסיון העבר על העתיד (כפי שעושים במתמטיקה בבעיית האינדוקציה)  יש באג!! והוא אלמנט חוסר וודאות.

כבני אדם, כל עשיה שאנו עושים מתבססת על ניסיון העבר שהוא המקור לידע קונקרטי בעולם.
הפילוסוף, קאנט חילק את הידע בעולם לשני סוגים:

ידע אפריורי – ידע שקודם לכל ניסיון בעולם הזה, לדוגמא תפיסת הזמן והמרחב שלנו (תפיסה תלת מימדית בחשיבה), תחביר של שפה, מתמטיקה מבחינה צורנית ואלמנט התבונה עצמה.
ידע אפוסטפריורי – ידע שנצבר עם הניסיון על ידי תהליכים של ניסוי וטעיה, לדוגמא: שפות בעולם (עברית,אנגלית וכו’). השיטה העשרונית שמבוססת על המתמטיקה הצורנית ועוד…

מה שקורה לנו ביום יום זהו מפגש בין הידע האפריורי לבין הידע האפוסטפריורי – ההתלבטויות שאנו חווים, הדרך שבה אנו חושבים מתוך המשקפיים שאיתם אנחנו באים לעולם, המסננת שסיגלנו לעצמנו דרכה אנו מסתכלים על המציאות, לבין מה שאנחנו צוברים במהלך החיים.

אלמנט מרכזי בתהליך ה- Coaching היא החשיבה התוצאתית.
החשיבה התוצאתית באה ואומרת שמכיוון שבכל דבר שאנו עושים יש אלמנט של חוסר וודאות אין הבטחה בשום פעולה שאנו נעשה שהיא תוביל אותנו לאן שאנו רוצים להגיע!

ולכן בעולם בו פועל אלמנט זה – הדרך לצמצם את חוסר הוודאות היא להשקיע את מירב המאמצים בהגדרת התוצאה העתידית במקום בידע שנצבר מן העבר, ואם זו הפעולה שאני אעשה אני מגדיל את הסבירות הסטטיסטית להגיע לתוצאה הרצויה ולצמצם את הפער של החוסר וודאות, הרבה יותר מאשר התעסקות בניתוח העבר על מנת להשיג מסקנות שישליכו על העתיד, מה שיעכב אותנו מלהגיע לתוצאות משמעותיות בעתיד ובטח לא משרתת אותנו בהשגת הצלחות.

זהו אחד הדברים העיקריים שסימנתי לעצמי במהלך לימודי ההסמכה ל- Coaching בטכניון ולכן בחרתי בו כפוסט הראשון שלי בנושא.

קובי מגנזי, Kobi Magnezi.